ניסוי- השפעת הסוללה על גדילה והתפתחות הצמח!

בעט הניסוי הכנו שתי צמחים שונים לגמרי, והכנסנו שתי סוללות לצמח א' ולצח ב' כלל לא.
השקנו במשך כחודש את הצמחים ובצמח א' החלידו הסוללות והפרישו את תוכיהן החומצה ומכך ראינו שהחומצה
המיתה את הצמח ואילו בצמח ב' הצמח התפתח גדל והראה סימני מחיה שיגרתיים.

תכנית החקר

נושא: השפעת חומרי הסוללה על הצמח

בעיה (שאלת החקר): מה ההשפעה של חומרי הסוללה על הצמח?.

השערה: ההשערה שלנו היא חומרי הסוללה יפגעו בגדילה התקינה של הצמח.

א.  

תכנון הניסוי:

·        כלים וחומרים: 2 עציצים זהים של צמח מסוג כלשהו, 2 סוללות.

·    

    מהלך הניסוי:

1.      ניקח שני עציצים מסוג כלשהו, ניתן להם את אותם תנאים (טמפרטורה, השקייה, אור, סוג אדמה וכו').

2.      בעציץ א' נקבור 2 סוללות ובעציץ ב' לא נקבור אף סוללה.
3.      כעבור שלושה שבועות של טיפול זהה בשני העציצים יהיה אפשר להבחין בהבדלים הקיימים בין שני העציצים וכיצד חומרי הסוללה השפיעו על העציץ במשך הזמן המוקצב.

ב.    תצפית מבוקרת:

·        את התצפית על הניסוי נבצע פעם בשבוע ונבדוק האם התרחשו שינויים בהתפתחות הצמחים.

·        הצמחים יקבלו את אותם תנאים, אך בצמח אחד יהיו סוללות ובצמח השני לא.

·        צופים האם ישנו שינוי בהתפתחות הצמח עם הסוללה לבין הצמח בלי הסוללה.

א.    מטרת הדגם:

·        המטרה של הדגם לבדוק האם יש שינוי בהתפתחות הצמח עם הסוללה לבין הצמח בלי הסוללה.

·        2 צמחים זהים שיקבלו תנאים זהים לגדילה, באחד טמונות 2 סוללות ובשני לא.

·        הצמחים יעמדו בגינה בפינה מוצלת ויקבלו תנאים זהים. פעם בשבוע יבדקו הצמחים ויעברו תצפית.

מכינים רקע לנושא העבודה

   סעיף ב'- 

לאחר שעיינו במספר מקורות מידע, מצאנו מספר קטעים העונים על חלק מהשאלות שהעלנו.

1.    שם האתר:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3393395,00.html

מתייחס לשאלה:כיצד פוגעים גזי החממה באיכות הסביבה.

גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה כולאים את הקרינה המגיעה לכדור-הארץ מהשמש באטמוספירה, ומונעים מהחום העודף להשתחרר בחזרה לחלל. תופעה זו, המכונה תוצא החממה, מחוזקת בשורה ארוכה של תצפיות ומחקרים מרחבי העולם. בשנים האחרונות הצטברו עדויות רבות להתמוססות קרחוני ענק במקומות שונים בעולם, ונרשמה עלייה מהותית בטמפרטורות בהשוואה לתקופות קודמות בעבר..

2.      שם האתר:

http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=859&ArticleID=402

מתייחס לשאלה: מה הנזק שיכול להיגרם בשנים הבאות.

הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש..השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, בטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד..

3.    שם האתר:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3393395,00.html

מתייחס לשאלה: האם כמות פליטת גזי החממה גדלה עם השנים או פוחתת.

נתונים המשווים בין נתוני פליטת הפחמן הדו-חמצני בשנים 1990, 2000 ו-2004 מראים כי ארצות-הברית היא עדיין המזהמת מספר 1 בעולם, כששיעור הזיהום נמצא במגמת עלייה. רוסיה, הממוקמת במקום ה-3 ברשימה, צמצמה את שיעור פליטת גזי החממה ב-36%. עליה חדה במיוחד נרשמה במדינות המתפתחות. החדשות הטובות: ירידה בכמות פליטת הפחמן הדו-חמצני במדינות החתומות על אמנת קיוטו.

4.    שם האתר:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3393395,00.html

מתייחס לשאלה: איזה מדינה פולטת הכי הרבה גזי חממה ופוגעת באיכות הסביבה.

נתונים המשווים בין נתוני פליטת הפחמן הדו-חמצני בשנים 1990, 2000 ו-2004 מראים כי ארצות-הברית היא עדיין המזהמת מספר 1 בעולם, כששיעור הזיהום נמצא במגמת עלייה. רוסיה, הממוקמת במקום ה-3 ברשימה, צמצמה את שיעור פליטת גזי החממה ב-36%. עליה חדה במיוחד נרשמה במדינות המתפתחות. החדשות הטובות: ירידה בכמות פליטת הפחמן הדו-חמצני במדינות החתומות על אמנת קיוטו.

שם האתר:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3393395,00.html

5.האם יש מדינות שמקטינות את כמויות פליטות גזי החממה.  

גרמניה, החתומה על פרוטוקול קיוטו וממוקמת במקום ה-6 ברשימה, צמצה את פליטת גזי החממה בין 1990 ל-2000 בכ-16%. בין 2000 ל-2004 נרשמה עליה מתונה ביותר בפליטה - מ-1,009 מיליון טון ב-2000 ל-1,015 מיליון טון ב-2004. גם בריטניה (מקום 9 ברשימה) צמצמה את שיעור הפליטה, בכ-10%, והגיעה לפליטה של 659 מיליון טון ב-2004.

3, 4 מתחילים...

סעיף 3

המקורות המידע הם:

1.שם האתר:
 שם המפרסם:טל איתן
לינק לאתר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3393395,00.html
תאריך הפירסום:30.04.07

2.שם האתר:
שם המפרסם:לא כתוב
לינק לאתר:http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=859&ArticleID=402
תאריך הפירסום:6/07/2008



3.שם האתר:
שם המפרסם:צפריר רינת
לינק לאתר:http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1137904.html
תאריך הפירסום:27/12/09



4.שם האתר:
שם המפרסם:לא כתוב
לינק האתר:http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l261&enZone=warming_global
תאריך פירסום:17/11/2004

מכינים רקע לנושא העבודה- משימה 1

שאלות המשנה:

1.כיצד פוגעים גזי החממה באיכות הסביבה.
2.מה הנזק שיכול להיגרם בשנים הבאות.
3.האם כמות פליטת גזי החממה גדלה עם השנים או פוחתת.
4.האם יש מדינות שמקטינות את כמויות פליטות גזי החממה.
5.איזה מדינה פולטת הכי הרבה גזי חממה ופוגעת באיכות הסביבה.
6.מהם גזי החממה וממה הם עושים.
7.מהי אמנת קיוטו ולשם מה נועדה.

משימה 2- סעיף 1

לאחר שהסתכלנו בבלוג של כרמל ויסמן הסקנו כיצד כותבים בלוג:


מסקנות
*הבלוג צריך להיות מובן וקל לקריאה
*צריך להוסיף מחשבות ודעות
*מתי שמפרסמים בלוג צריך לכתוב בקצרה ולעניין את הקוראים כדי שלא לשעמם אותם
*הבלוג צריך לפנות לקהל הרחב
*הבלוג צריך להראות יפה


המסקנות לגבי צורת השימוש בבלוג:


*לעדכן את הבלוג כל הזמן
*ולענות לתגובות
*ולדאוג שיהיה קריא ומובן

הנושא שבחרנו הוא פליטת גזי החממה

הלינק שממנו לקחנו את הנושא:
http://globeblog.co.il/category/%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9e%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa/


בחרנו נושא זה בגלל:
* שנים האחרונות פיתחו לפליטת גזי החממה מודעות גדולה והפגיעה שלה באיכות הסביבה
* אנחנו חושבות שזה נושא נורא חשוב
* התחברנו מאוד לנושא הזה והוא מעניין אותנו


לפי דעתנו צריך להגדיל את המודעות של איכות הסביבה לחברה


אנחנו צריכות


לראיין אנשים

ללמוד יותר על הנושא ולחקור עליו


להגדיל את המודעות של הציבור לנושא זה